רעידת אדמה בישראל? עמידות מבנים ברעידות אדמה היא מה שהישראלים מחפשים בדירות החדשות שלהם

בשנים האחרונות אנחנו שומעים באופן יחסית תכוף על רעידות אדמה בעוצמות נמוכות שמתרחשות באזורנו. הדבר הזה ודאי גורם לחלקנו לנוע בחוסר נוחות בכסא,בין היתר בצל אסון רעש האדמה בטורקיה וסוריה בפברואר השנה, אסון שגבה לא פחות מ-19 אלף הרוגים. וכשמדברים על רעידות אדמה חושבים באופן כמעט אינסטינקטיבי על נושא בטיחות המבנה בו אנו גרים או הולכים להכנס אליו בקרוב.

אז ידוע לרובנו לאור החשיפה למקורות מידע רבים בתחומי המדע והטכולוגיה, כי רעידות אדמה מקורן בתזוזה של לוחות בקליפת כדור הארץ, אנו אף יודעים כי גיאולוגים בתחום מסבירים כי ישנם אזורים בהם הפוטנציה לרעידות אדמה גדולה יותר לעומת אחרים, אך ברשותכם כמובן, נמנה בפניכם מספר עובדות שכדאי לדעת – יותר בכיוון ההקשר של הדירה בה אתם גרים ועד כמה בטוחה היא.

כמה עובדות יבשות לפני שממשיכים:

ישנה הפרדה ברורה בין מבנים שנבנו עד 1980, והחל מ-1980. שיטת הבניה שוכללה ונעשתה בטוחה יותר עקב ציות לתקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413).

גיאולוגים ושאר מומחים בתחומי האדריכלות וההנדסה יודעים למדוד את עוצמתן של רעידות האדמה לא רק ברמה של דירוגן באמצעות סולמות מקובלים דוגמת ריכטר, אלא גם להבין כיצד רעידות אדמה בעוצמות שונות תשפענה על מבנים הבנוים במרקמים ותחת תקנים שונים.

אותם מומחים אף מסבירים כי ברעידות אדמה ובהקשר של מבנים, הנושא הרגיש הוא הקירות האופקיים במבנה ותגובתם לוויברציות המשתנות שמרעידות את אותו המבנה.

מבנים שתוכננו באופן נכון עפ"י התקן אותו הזכרנו לעיל, יעמדו באופן טוב ברעידות אדמה, לבטח יותר ממבנים אשר לא תוכננו על פי התקן כאמור.

בקרות רעידת אדמה, תזוזה יחסית קטנה בקומות התחתונות מביאה לסוג של תזוזה גדולה יותר בקומות העליונות – אך כפי שציינו בשורות לעיל, במידה ואתם גרים בפרויקטי-בינוי חדשים (כמו למשל הפרויקטים החדשים של "אפגד" באשקלון), תוכלו להסיר דאגה מליבכם ולדעת כי המבנים עומדים בתקנים וכי אתם ממוגנים בצורה המקסימלית.

בגלל שבשנים האחרונות ידענו מקרים של פינוי כמעט מידי של בנייני מגורים ישנים מחשש לקריסתם לרבות פעולת הריסה יזומה סמוכה, ישנן בישראל כמה וכמה רשויות מקומיות שממש מדביקות הודעות על בניינים בעלי אופי ופוטנציאל כאלה. על המדבקות הללו כתוב: "מבנה מסוכן".

ומה נגיד לחברים ובני משפחה שעדיין גרים במבנים ישנים אשר נבנו לפני 1980?

בשנה שעברה (2022) פורסם נתון מאת מבקר-המדינה, נתון אשר בקצהו בשורה לא כל כך טובה לאנשים אשר עדיין גרים בדירות מאוד ישנות. מבקר המדינה קבע כי בארצנו קיימים מאת אלפי מבנים אשר אינם עמידים בפני רעידות אדמה ואף הוסיף כי ישנם יותר מ-5,000 מבנים ביראשל אשר נמצאים בסכנת קריסה.
בנוסף, אנו יודעים כי רק באפריל אשתקד אמר חבר הכנסת והגיאולוג בני בגין כי יש להקצות כ-200 מיליון שקלים באורח שנתי לטיםול בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
ועם כל הנתונים הללו, אם אתם קוראים או קוראות שורות אלו תוך הידיעה כי היקרים לכם עדיין גרים בבניינים ישנים אשר לא חוזקו או טופלו עפ"י התקנים המקובלים, העבירו להם מסר שבמרכזו המלצה לעבור לגור בדירות חדשות שנבנו לאחרונה. אנחנו יודעים כי רכישה של נדל"ן לרבות לקיחת משכנתה וכיו"ב אינם בהכרח עניין של מה בכך וכי הדבר מורכב לחלק מהאוכלוסיה, ועם זאת, ממש באותה הנשימה – אנו ממליצים על לקיחת נשימה עמוקה תוך הבנה של האופציות הפיננסיות העומדות בפני היקרים לכם ולנו, ועל התכווננות אם לא יותר מזה להתחיל ולחפש אחר דירות חדשות למכירה.
ואם בדירות חדשות למכירה עסקינן, לא נסיים לפני שנציין כי אחת הערים בישראל בהן ניתן לקבל תמורה מאוד גבוהה היא אשקלון, עיר מרהיבה אשר לא מפסיקה להתפתח. ועם נתוני פתיחה כאלו, לצד העובדה כי לגור בפרויקטי מגורים חדשים זה גם יותר בטוח – אין זה פלא שפרויקטים חדשים באשקלון מתאכלסים באופן יחסית מהיר